מטולה וקירית שמונה הקימו ביחד עם מועצה אזורית גליל עליון ומועצה אזורית מבואות חרמון מט"ש (מכון טיפול בשפכים) אשר נמצא בדרום אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.
השפכים (מי הביוב)זורמים בגרביטציה ובסניקה דרך תחנות שאיבה לביוב לתחנת השאיבה הראשית של המט"ש.
במט"ש עוברים השפכים טיפול והופכים למי קולחים המשמשים להשקיה. בצורה זו מיישמת התנור את עקרון שמירת איכות הסביבה.
בארצות רבות בעולם קיים איסור בחוק האוסר על השלכת מגבונים לחים לאסלות. השלכת מגבונים גורמת לסתימות חמורות ולגלישות במערכות הביוב הביתיות והעירוניות. כך גם טיטולים, מקלונים לניקוי אוזניים, ניילונים, תחבושות היגייניות, טמפונים, סמרטוטים, שיירי מזון, שערות ושמן. לכן, אין להשליך אותם לאסלה.
כ-50% מהמים נרכשים מחברת מקורות. שאר המים מופקים מבארות מים של התנור השואבות מ ...
כל הבדיקות המבוצעות במי השתייה נעשות על פי דרישות והנחיות משרד הבריאות. בצנרת המים מבצעים בדיקות בקטריאליות, עכירות, מתכות, ריכוז כלור נותר ופלואור. בבארות ובחיבורי מקורות מבצעים בדיקות בקטריאליות, כלור ופלואור. בבארות המים מבצעים בדיקות מורכבות הבודקות הימצאות חומרים אנאורגניים, חומרים אורגניים נדיפים, מיקרו-מזהמים מקבוצת חומרי הדברה, חומרים בעלי השפעה אורגנופלטית (טעם, ריח, וכו'). באתר האינטרנט של התנור, מופיעים דו"חות איכות המים שמפרסמת החברה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות והגופים הממונים.
איכות המים קבועה ב''תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתייה) 1974". התקנות במלואן מופיעות באתר האינטרנט של משרד הבריאות. מעיינות אתא מבצעת בדיקות יומיומיות על פי הנדרש בתקנות ואף יותר מכך. מדי שלושה חודשים מתפרסם דו''ח איכות המים בעיתונים ובאתר האינטרנט של מעיינות אתא.
כן. מי השתייה בישראל המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הם ברמה תברואתית טובה ביותר. רמת מי השתייה בישראל יכולה להתחרות ברמת המים של המדינות המתקדמות בעולם, באירופה ובארצות הברית. לכן, אין שום סיבה שלא לשתות מים מן הברז, ובעיקר נוכח הצורך בשתייה מרובה בארצנו החמה. על פי המלצת משרד הבריאות יש לשתות לפחות שני ליטרים מים ביום.
לא בהכרח. איכות מי הברז נמצאת תחת פיקוח יומיומי של חברת התנור ומשרד הבריאות. צריכת מים מינרליים כרוכה בעלות גבוהה מאוד לעומת צריכת מים מהברז.
מחלות שמקורם במי שתייה מאופיינות בדרך כלל על ידי הקאות ושלשולים. לרוב הן תוצאה של טיפול לקוי במים או זיהום החודר למים. לאור הטיפול שניתן למים בישראל, רק במקרים נדירים יש מקרי מחלה הקשורים במים.
מראה, טעם או ריח הינם סימן ראשוני בלבד לקביעת איכות המים. אין לשתות מים הנראים לא נקיים, בעלי טעם מוזר, או ריח רע, מלבד ריח קל של כלור. איכות המים, כולל הימצאות כימיקלים או חיידקים, נקבעת על פי תקן של משרד הבריאות לאחר בדיקה המבוצעת במעבדה מוסמכת.
לא.
הלובן נגרם מבועות אוויר מזעריות המופיעות לעתים במים כתוצאה משאיבת המים. אין לתופעה זו השפעה בריאותית. בועות האוויר נעלמות מעצמן בכלי פתוח תוך מספר דקות.
קשיות המים נגרמת על ידי שני חומרים כימיים - סידן ומגנזיום. חומרים אלה נמצאים באופן טבעי במים שמקורם בקידוחים באקוויפר ההר, העשיר בסלעי סידן ומגנזיום. צירוף של שני חומרים אלה בעת חימום גורם להיווצרות אבנית. מים קשים אינם מזיקים לבריאות.
לא. יש להעבירם טיפול מיוחד לאחר התייעצות עם יצרן המכונה וגורם רפואי.
לא, החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם אבנים כליות
הכתמים שעלולים להופיע על כלי הזכוכית לאחר ההדחה והייבוש נגרמים על ידי מינרלים בלתי מזיקים שנשארים בכוס כאשר המים מתאדים. קיימים בשוק מוצרים שמייבשים את הכוסות ביסודיות.
מינרלים המומסים במים נוטים לשקוע כאשר המים מתחממים או מתאדים. צבעם של מינרלים אלה הוא לבן כמו סיד או גיר, והם מצטברים בקומקום, בספלי קפה, במקלחון ובדלת הזכוכית באמבטיה. כדי להסיר את המינרלים האלה, תוכל להשרותם בקערת פלסטיק מלאת חומץ. בתום הפעולה, שלוף בזהירות את הכלים מקערת הפלסטיק, נער אותם ושטוף את הכיור ואת המכל עם הרבה מים. את הכתמים הלבנים בדלת הזכוכית של האמבטיה קשה להסיר באמצעות חומץ. משום שכתמים אלה מומסים באיטיות רבה עדיף למנוע את היווצרות הכתמים על ידי ניקוי דלת האמבטיה עם ספוג רך, מיד אחרי כל רחצה.
מכלי המים שעל הגג מחייבים תחזוקה סדירה ושמירה על ניקיונם, שלמותם ואטימותם. כאמור, אחריות חברת התנור לאספקת מי השתייה היא עד למונה הראשי של הבניין, וממנו והלאה האחריות מוטלת על התושבים לטיפול נאות במערכת.
על פי הנחיות משרד הבריאות יש לדאוג לתחזוקה רצופה ותקינה של מערכות מילוי ואגירת מי השתייה בבנין באופן הבא
המים המסופקים ממיכלי האגירה צריכים להיות בסחרור מתמיד עם מערכת מי השתייה של הבניין. תחלופת המים במיכל צריכה להיות לפחות פעם בשבוע
יש לוודא מניעת כניסת מזוהמים (בדרך מקרה או במזיד) למיכלי אגירה על ידי איטום ונעילת פתחי המיכל (דלת כניסה, אוורור, גלישה). יש למנוע קינון ציפורים מעל המכסה של המיכל
יש לבצע שטיפה וחיטוי תקופתיים (מומלץ לפחות פעם בשנה) למיכל המים. מידע לגבי חברות המבצעות שטיפה וחיטוי מיכלים ניתן לקבל בלשכת הבריאות
להלן הנחיות לתכנון ותפעול מיכלי מים בבניינים משותפים:
שטח הפנים של מיכל האגירה יהיה מצופה בחומר מאושר למי שתייה כך, שפנים מיכל האגירה יהיה חלק וניתן לניקוי בקלות
תחתית מיכל האגירה תהיה משופעת לכיוון פתח צינור ההרקה
במיכל האגירה יותקן פתח כניסה עם מכסה, החיבור בין המכסה וגוף המיכל יהיה עם אטימה מוחלטת כדי למנוע חדירת מזיקים וזיהום למים. המכסה יהיה עמיד לחלודה ובעל סידור נעילה
מיכל האגירה יהיה מאוורר, על ידי צינור המסתיים בעיגול כלפי מטה, עם רשת מגולוונת בקצהו
גג המיכל צריך להיות מנוקז היטב. כמו כן פתח מכסה המיכל חייב להיות מוגבה כ- 15-20 ס"מ מעל הגג
אין להתקין אנטנות על גג המיכל או בקרבתו המיידית למניעת שהיית ציפורים
אין להתיר העברת צנרת דלוחין ו/או ביוב מעל מיכל המים
צנרת למיכל אגירה: צנרת המים למיכל האגירה תותקן אך ורק מחוץ למיכל
צינור גלישה: שומר על המפלס המקסימאלי של המים בתוך המיכל, יסתיים בצורה חופשית ולא יחובר ישירות למערכת הביוב. בקצה הצינור תותקן רשת מגולוונת
צינור הרקה: יותקן בתחתית מיכל האגירה, במקום הנמוך ביותר ומיועד להרקת מים מהמיכל לצורך ניקוי וטיפול
הורדת מים בשירותים - 40%
אמבטיה ומקלחת - 32%
כביסה - 14%
הדחת כלים -6%
מי שתייה ובישול - 5%
כיור האמבטיה - 3%
שטיפת הבית - 4%
ממוצע הצריכה השנתי של אזרח מדינת ישראל הוא כ- 110 קוב לשנה. השימוש במים משתנה בהתאם לצריכה האישית: אם יש צורך בהשקיה, אם יש בבית מכונת כביסה ומכונה להדחת כלים כמובן, כמות המים שמשתמשים לבישול ולשתייה משתנה מאדם לאדם.
מערכת המים בישראל הנה ארצית המשלבת את כל מקורות המים ומאפשרת העברת מים מאזור לאזור בהתאם לשיקולים הידרולוגיים. לכן לפעמים תל אביב תקבל שליש מהמים ממקורות מי תהום ושני שלישים מן הכנרת, ולעתים הפוך. לפעמים מערכת המים הארצית תעלה מים מן הדרום צפונה אם בדרום ירדו יותר גשמים.